משה בוטבול נ' קוטלר עדיקא חברה לבניה בע"מ ואח'

פסק דין

רקע

התובע, יליד 1991, אשר נפצע בידו השמאלית ביום 4.8.05, כשהוא בן 14 שנים, מזכוכית דלת הכניסה של הבית המשותף ברח' אורן 4 במעלה אדומים. התובע הגיש את תביעתו באמצעות הוריו נגד הנתבעת 1, החברה הקבלנית אשר בנתה את הבניין בו התגורר התובע עם משפחתו החל מחודש ספטמבר 1997 וכנגד הנתבעת 2, חברה לביטוח בע"מ אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה ביטחה את התובע בפוליסת ביטוח תאונות אישיות לתלמידים.

לטענת התובע, הזכוכית שהותקנה בדלת איננה זכוכית רשת/זכוכית בטיחות מוקשית/זכוכית בטיחות שכבות, וזאת בניגוד לחוק התכנון והבנייה והתקנות שהותקנו על פיו.

הנתבעת כפרה בטענות שייחס לה התובע והגישה הודעת לצד השלישי, למר אלי שושן. לגרסתה, הצד השלישי נושא באחריות ובאשם לאירוע נשוא התביעה בשל רשלנותו הבלעדית ו/או פזיזותו ו/או אי אכפתיות מצידו ו/או הפרת חובות שבדין מצדו.

הצד השלישי טען בכתב התשובה, כי הוא לא התקין את דלת הכניסה נשוא התביעה. לחילופין, טען כי הוא מבצע עבודות ומתקין דלתות כניסה בהתאם למפרט שמוגש לו ובהתאם לתקן הנדרש במועד הרלוונטי.

ביום 22.4.10 נחתם הסכם פשרה בין התובע לבין הנתבעת 2.

ביום 25.7.11 נדחתה התביעה וכתוצאה מכך גם ההודעה כנגד הצד השלישי נדחתה.

התובע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים. שם הגיעו התובע והנתבעת להסכמה לפיה הערעור יתקבל וסכום הפיצוי שעל המשיבה (הנתבעת) לשלם למערער (התובע) יועמד על סך כולל של 180,000 ₪ (כולל הוצאות ושכ"ט). כמו כן, הוסכם כי התיק יוחזר לבית משפט קמא לשם מתן פסק דין בהודעה לצד השלישי ששלחה הנתבעת לצד השלישי.

דיון והכרעה

האם מר אלי שושן (הצד השלישי) התקין את דלת הכניסה בבניין בו התגורר התובע?

אלי שושן אישר בתצהירו כי ביצע את כל עבודות האלומיניום בבניינים שהנתבעת שימשה כקבלן מבצע בפרויקט (בניינים 100, 101 ו-102). כמו כן, הלה אישר כי התכוון לבצע את כל עבודות האלומיניום בבניינים שמישל זרוק שימש כקבלן מבצע, ברם לאחר שביצע 30% מהיקף עבודות האלומיניום בבניינים שמישל זרוק שימש כקבלן מבצע, הגישה הנתבעת למישל זרוק חשבון חלקי לתשלום עבור מוצרי האלומיניום, אך האחרון לא שילם את החשבון. בשלב זה, הנתבעת שילמה בעד ביצוע העבודות עפ"י החשבון החלקי והצד השלישי המשיך בביצוע העבודות עד לשלב בו פנה אליו מנהל הנתבעת והודיע כי מעתה והלאה לא יערוב לתשלום בעד עבודותיו באתר של מישל זרוק. בו בעת פנה הצד השלישי למישל זרוק וביקש ממנו לשלם לו מראש בעד המשך עבודות האלומיניום בבניין. משסירב מישל זרוק לשלם לו מראש בגין המשך עבודות האלומיניום, הפסיק הצד השלישי את עבודתו בבניין ולא השלים את העבודות ובכלל זה את התקנת דלתות הכניסה בבניין וקבלן אחר ביצע את המשך עבודות האלומיניום בבניין ובכללם את התקנת דלת הכניסה נשוא התביעה.

בחקירתו בבית המשפט חזר אלי שושן על האמור בתצהירו והעיד בצורה עקבית ומשכנעת כי הוא ביצע את רוב העבודה בבנין 90 לבד מדלתות הכניסה. ובלשונו: "...בבניין 90, עשיתי את רוב העבודה עד שקיבלתי כסף. הגענו לסוף, לדלתות הכניסה, לקבלן מישל זרוק לא היה כסף, ולכן לא ביצעתי אותן" (פרוטוקול הדיון מיום 12.1.11 עמוד 40 שורות 1-3).

מנגד, מר שלמה קוטלר העיד בחקירתו כי "ברגע שהוא (מישל זרוק) הסתבך, העברתי אלי את כל קבלני המשנה שעבדו איתו, גם לגבי התשלום. אני יודע מה נעשה, אני מסרתי את הדירות לדיירים. זה נעשה מכוח הסכם שלי עם הדיירים..הוא עזב תוך כדי הפרויקט. הוא הסתבך ונעלם" (פרוטוקול הדיון מיום 23.12.10 עמוד 37 שורות 8-11). יוער, כי עדות זו היא בניגוד להצהרתו בסעיפים 8,9 לתצהיר עדות ראשית מטעמו. שם הצהיר כי "החברה...הודיעה למישל זרוק, כי היא נוטלת על עצמה את ההתחייבויות הכספיות שלו בלבד, למול קבלני המשנה והוא יוותר בשטח וידאג לביצוע השלמת בניית הבניין. את בניית הבניין סיים מישל זרוק לקראת סוף שנת 1997 והדירות נמסרו לדיירים בתקופה זו". אוסיף, כי גם מנספח א' שצורף לתצהיר התובע (מכתב של מר מישל זרוק מיום 15.9.97 בו הוא מפנה את אביו של התובע לקבל את המפתח לדירה מהנתבעת) ניתן ללמוד כי מישל זרוק נשאר בשטח עד לסיום הפרויקט.

זאת ועוד, מר קוטלר אישר בחקירתו כי הדלתות א-5 שצוינו בהצעת מחיר (גודל 246X 170) היו מיועדות לבניין 90, ברם בחשבון הסופי מיום 8.12.97 לא צוינו הדלתות א-5.

גם מחשבון מיום 29.7.97 (בין אם מדובר על נספחים 17-18 ובין אם מדובר על נספחים 26-27 לתצהיר עדות ראשית של הצד השלישי) לא ניתן ללמוד כי מר שושן הוא שהתקין את דלת הכניסה לבניין 90. בנספח 26-27 לא צוינו כלל וכלל דלת כניסה ואילו בנספח 17-18 צוינה דלת כניסה א-5 (כמות-3), אך מנתון זה בלבד לא ניתן להסיק בהכרח כי הדלתות הותקנו דווקא בכניסת הבניין נשוא התביעה.

לגבי יתר החשבונות, לא ניתן ללמוד מהם האם מר שושן התקין את דלת הכניסה או שמא לאו. החשבונות לא מפורטים די ולא ניתן לנחש עבור מה קיבל הצד השלישי תשלום. בענייננו, הנתבעת לא הציגה כל תיעוד על התקנת הזכוכית, יומני עבודה של הקבלן מישל זרוק או כל מסמך אחר ממנו ניתן ללמוד על העבודה שבוצעה בפועל.

בשולי הדברים, אציין כי אין בבדיקת מצב דלתות הכניסה בבנין נשוא התביעה לאחר קרות האירוע על ידי מר שושן ללמד כי מר שושן הוא זה שהתקין את דלת הכניסה בבנין נשוא התביעה, שכן מר שושן עבד עבור הנתבעת במועד קרות האירוע בעניני זגגות והתקנת זכוכיות ומין הסתם נשלח על ידה לבדוק את שארע..

סוף דבר

לאור האמור לעיל, אני דוחה את ההודעה כנגד הצד השלישי. אני מחייב את הנתבעת לשלם לצד השלישי הוצאות משפט בסך 4,000 ₪. כל הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין עד לתשלום בפועל.